ראשי מאמרים מאמרים של תרפיסטים גבר פנימי, אישה פנימית
גבר פנימי, אישה פנימית

DCR PBHNH THAV PBHNH,מאת סובוהטי
מאנגלית לעברית לליטה מיכל נועם

החדר עוצב בצורה יפהפייה, כחדר שינה או סלון, נשי ורחב ידיים. כריות סאטן וורודות סודרו בטוב טעם ליצירת פינות ישיבה, תאורה עדינה עזרה לרכך את האווירה וקולה של ברברה סטרייסנד נישא ממערכת הסאונד שרה את "אני אישה מאוהבת". בארון בגדים ופינת איפור מאולתרים בקרבת מקום, הסתובבו כעשרים נשים. מודדות שמלות, מסדרות את שיערן, מורחות לק ומתבוננות על עצמן במראות גדולות.



נראה היה שזה אירוע מאוד מיוחד... והוא אכן היה. נשים אלה היו למעשה גברים ואני הייתי אחד מהם. השתתפנו בניסוי בן עשרה ימים לבדיקת הקוטביות של האנרגיה הגברית והנשית. והיה זה היום הראשון בו החלפנו תפקידי ג'נדר ועברנו לצד הנשי. במהלך הימים הקודמים לקחנו את הגבריות לקצה בעזרת ריצה, צעקות, תיפוף, ריקודים שבטיים, סווט לודג'ים ואימונים נמרצים. כעת עברנו לקוטביות השנייה. זה היה מפחיד, מסקרן ומרגש.

 

מתוך מבחר גדול של תלבושות נשים, מצאתי די מהר בגד בו הרגשתי נוח. גלימת שיפון ורודה ומשתפלת שתאמה לפאה שחורה ומהממת, שנשפכה כמפל סביב פני. תוך דקות ספורות השתניתי. מה שקרה בהמשך הפתיע גם אותי. היו לי כל מיני רעיונות לגבי מה שאעשה כאישה כמו לרכל עם נשים אחרות, לבלות שעות באיפור ולקרוא ירחוני אופנה. אך הם התאדו ואני "ריחפתי" אל פינת הישיבה ושם ישבתי. פשוט לא עשיתי כלום... במשך שעות. משהו במעבר לצד הנשי של נפשי אפשר לי רגיעה עמוקה וככל שנרגעתי יותר כך שמחתי יותר לעשות כלום. בפשטות בשקט ובשלום. הייתה זו אולי הפעם הראשונה בחיי בה יכולתי לעבור למצב טבעי ואמיתי של מנוחה, לא במובן הישנוני, אלא מנוחה בתוך עצמי, בתוך הווייתי.

 

אני לא טוען שזה מה שנשים עושות בדרך כלל. אפילו בזמן הניסוי הייתי מודע לכך שלא לגישה נשית לחיי היומיום אני מתחבר, כי אם לעיקרון הנשי עצמו. התחברתי עם צד נשכח של נפשי, פתחתי דלת אל צד לא מוכר של עצמי וזו הייתה תגובתו הראשונה, לא לעשות כלום.

 

אם ההבחנה בין אישה לאנרגיה נקבית נראית לכם מסובכת, הרשו לי להסביר את התופעה כפי שאני מבין אותה. בשנות ה-40 הפסיכולוג סולל הדרך קארל גוסטב יונג, תלמידו של זיגמונד פרויד, טען שלכל אדם שני מימדים, שני חצאים לנפשו או נפשה: הצד הזכרי והצד הנקבי.

 

באופן טבעי העיקרון הנשי נוטה להתגלם בעוצמה גבוהה יותר בנשים, בעוד שהעיקרון הגברי נוטה להתגלם בעוצמה גבוהה יותר בגברים. אך עבור יונג ההבחנה אינה חד משמעית, זו שאלה של כמות והשפעה. תיאוריה זו שנויה במחלוקת אפילו היום, אך בעיני היא בעלת ערך. ממפגשים עם אנשים בחיי היומיום אנחנו יודעים שיש נשים עם איכויות גבריות דומיננטיות וגברים עם איכויות נשיות בולטות. לדוגמא האישה הראשונה שהפכה לראש ממשלת אנגליה, מרגרט ת'אצר, נודעה ברבים כ"אשת הברזל" ו"אטילה דה האן", בגלל גישתה הקשוחה והרצינית לממשל. המלך אדוארד השני לעומת זאת, נזרק מכס המלכות האנגלי כיוון שהוא לא נחשב מספיק "גבר" לתפקיד.

 

בהקשר זה, איכויות גבריות אינן שייכות רק לגברים ואיכויות נשיות אינן מוגבלות לנשים בלבד. כל אחד מאיתנו הוא תערובת, קוקטייל של שניהם והיחס או האחוזים של אנרגיה זכרית ונשית בכל אינדיבידואל אינו קבוע אלא משתנה. מניסיוני האישי כל אחד מהצדדים יכול להתעורר בתוכי בהתאם לנסיבות. לדוגמא, נהיגה באופנוע גדול וכבד בהרי ההימלאיה פונה אל הצד הגברי שלי ומעוררת אותו, בעוד שישיבה בבית קפה בבוקר שמשי והאזנה לחברה המספרת לי על מערכת היחסים החדשה שלה פונה הרבה יותר אל הצד הנשי שלי.

 

באופן כללי, ניתן לאפיין איכויות גבריות כמוחצנות, פעלתניות, הרפתקניות, אנרגטיות, סקרניות, חדות, אנליטיות ומכניות. בגלל זה גברים אוהבים לפרק מנועים של מכוניות ביום החופשי שלהם ואז לנסות להרכיב אותם בחזרה. מצד שני ניתן לתאר איכויות נשיות, כמופנמות, רספטיביות, מרגיעות, רכות, חושניות, רגישות, מיסטיות ואימהיות. לכן אוהבות נשים ליצור אווירה ביתית חמימה, כמו קן או רחם, בעוד שחדרו של רווק נראה יותר כמו אוהל של נווד.

 

היחס בין אנרגיה זכרית-נקבית בחברה יכול להשתנות גם כן. אחת ההשפעות המעניינות של התנועה לשחרור האישה, בשילוב עם כלכלת השוק החופשי המודרנית, שהעניקה לנשים יותר עצמאות כלכלית מאי פעם הייתה שנשים למדו להישען הרבה יותר על האנרגיה הגברית שלהן. התחרות בעולם של גברים, הפכה אותן דומות יותר לגברים. זה נכון במיוחד במדינה כמו ישראל בה נשים צעירות מחויבות לשרת לתקופה מסוימת בצבא...ללבוש מדים, להתאמן עם נשקים ולעמוד למסדרים. זו התנסות החייבת לעורר את הצד הגברי.

 

לגבי, באופן אינטלקטואלי ידעתי במשך שנים על תיאורית ה"גבר הפנימי" וה"אישה הפנימית" של יונג, אך ההתנסות הפרקטית הראשונה שלי הגיעה בסוף שנות ה-90, דרך פגישת תראפיה אחד על אחד במרכז המדיטציות הבינלאומי של אושו, בפונה. חייתי ועבדתי במרכז בפונה כעורך של מגזין הבית, כשקבעתי לי פגישה עם אישה שהכשרתה הייתה קריאת אנרגיות זכריות ונקביות. הייתי סקרן, לא ציפיתי שיגידו לי משהו משמעותי, אך לדבריה הייתה השפעה חזקה.

 

שכבתי על שולחן טיפולים, בלבוש מלא, שעה שהיא עמדה ליד כפות הרגליים שלי, מניחה בעדינות את  ידיה על רגליי. היא עצמה את עיניה, קוראת את האנרגיה שלי בעזרת מגע: הרגל הימנית יצגה את הצד הזכרי, הרגל השמאלית את הצד הנשי. אחרי מספר דקות היא אמרה, "הצד הגברי שלך תשוש. הוא עובד קשה במשך שנים רבות, נושא בעול, הוא עייף." היא עשתה הפסקה ואז המשיכה, "קשה לקרוא את הצד הנקבי שלך מכיוון שהיא לא באמת נמצאת. הרגליים שלה אינן על הקרקע, היא נמצאת אי שם במגדל שן, איפשהו ללא קשר לחיי היומיום שלך."

 

היא אמרה עוד הרבה דברים, אך זה מה שאני זוכר, זה מה שהשפיע עלי, כי אף על פי שלא יכולתי להתחבר לצד הנשי שלי, הייתי מודע לגמרי לכך שסבלתי מסוג של שחיקה בכל הנוגע לשגרת העבודה היומית שלי. הרגשתי שזה הזמן הנכון לשינוי קיצוני בסגנון החיים שלי וקוראת האנרגיה הצביעה על כיוון חדש ומעניין.

 

זמן קצר לאחר מכן איבדתי את העבודה במגזין ובאותו זמן עזבתי את המרכז בפונה. באופן מיידי התחלתי לדאוג בקשר לעתיד: מה לעשות, לאן ללכת, איך להרוויח כסף...וכו' וכו'. אבל אז, נזכרתי בפגישה, אפשרות חדשה הכתה בי. לא באמת רציתי לעזוב, אהבתי להיות במרכז, אז למה לא להישאר ופשוט ליהנות מהמקום בלי לעבוד? כמובן שזה יהיה יקר יותר, ללא כניסה חופשית, ללא מגורים חינם – אך זו גם תהיה מתנה אמיתית לעצמי, מותרות. והזדמנות לתת הרבה מרחב לעיקרון הנשי.

 

נשארתי במשך מספר חודשים, נהנה לחלוטין מסגנון חיי הפנוי, אך כשהיתרה הכספית שלי שקעה מטה מטה החל הצד הזכרי שלי להביע התנגדות רצינית. הוא הצביע על כך שאין לי עבודה, אין לי הכנסה ואין לי עתיד. הוא רצה להיכנס חזרה לעניינים ולהשתלט על המצב... מהר. הוא רצה "לעשות" משהו. הצד הנקבי שלי גם זיהה שהמצב אינו יכול להמשיך ככה לזמן בלתי מוגבל, אך חיכה במצב רספטיבי למשהו חדש שיקרה. היא לא הייתה מעוניינת לחזור לסגנון העבודה הישן שלי. עבודה....עבודה...עבודה. היא רצתה חיים קלים.

 

בכדי לשמור על הרמוניה, ארגנתי "פגישה" בין שני הצדדים בה ה"אישה הפנימית" שלי הרגיעה את ה"גבר הפנימי" בכך שאמרה לו: "אני יודעת שאתה מודאג, אך העובדה היא שיש לנו מספיק כסף לעוד חודשיים כאן בפונה ועוד מספיק להתחיל במקום אחר. אני מאוד רוצה לחכות ולראות אם משהו חדש יתגלה בפנינו. אם שום דבר לא יקרה בתום החודשיים האלה, יש לך את רשותי המלאה להיכנס לפעולה."

 

הצד הגברי שלי הסכים ונרגע. למחרת שעה שישבתי בבית הקפה שבמרכז פנו אלי שני אנשים וביקשו את עזרתי בכתיבת ספרים. בדקתי עם הצד הנקבי שלי... היא שמחה מאוד. וזה המקצוע שלי מאז, עובד בניחותא כסופר צללים, עם הרבה זמן פנוי להירגע, לבלות ולקחת את הכל בקלות.

 

מאמרים קטגוריה

הרשמה לניוזלטר

מייל *

שאל אותנו שאלה

שם *
Invalid Input
טלפון
Invalid Input
שאלה *
Invalid Input

אושו בוידאו

משהו שמעולם לא מת
באנר
באנר